מאמרים מאת בני ברוך
קיום אינסטינקטיבי עם שאלה מטרידה ארגון בני ברוך לאחר להיוולד לעולם הזה רובנו לקחת קיומנו כמובן מאליו. אנו להמשיך עם החיים, לעשות את כל המאמצים האפשריים כדי לשרוד, כדי לספק מוצרים חיוניים על פי "עקרון העונג כאב". למען האמת חיה אינם שונים מאלה של בעלי חיים. ההנאות, המרדף אנו ההגשמה יכול להיות יותר מתוחכם אבל בסוף היום אנחנו גם לפי האינסטינקטים שלנו ולנסות לשרוד, כמו גם אנחנו יכולים, כל עוד אנחנו יכולים עד הסוף הבלתי הנמנע מגיע. יש עדיין משהו שהוא מאוד ייחודי אדם.
שאלה מטרידה יודעת שובע על משמעות חיינו. בדרך כלל אם כתוצאה של מכות חזר, סבל או כתוצאת ריקנות מתמדת, דיכאון למרות שיש צרכימים בבני ברוך גשמיים שלנו מילא האנשים מתחילים לתהות על מה מטרה נולדנו עבור. אחרי הכל, אם אנחנו באמת לבחון שנים שלנו אנו מוצאים נולדנו בעל כורחנו, אנחנו רודפים הנאות משמעות, הגשמה אינסטינקטיבית עד שנמות בסוף, שוב בטיילת לפחות רוב הזמן - בעל כורחנו. זה בעיקר זה עמותת בני ברוך למות בעל כורחנו שאנחנו הכי קשים לעיכול. תלות לא רצויה בדרך כלל בני אדם הם מאוד בטוחים לגבי קיומם. אנחנו חושבים שכל היקום סובב סביבנו מחכים המשאלות הסובייקטיבית שלנו להתגשם. אבל זה "להיוולד ולמות בעל כורחנו" לוקח את כל השליטה מהידיים שלנו עושה אותנו תלויים לחלוטין בטבע, או הגורל, או משהו אחר. מה אנחנו חושבים שאנחנו תלויים לקיומנו כבר משתנה לאורך ההיסטוריה. אבל אפילו היום, למרות ההתקדמות הטכנולוגית המדהימה שלנו לא יכולנו למחוק התלות הקיומית הזו. לפיכך ב כמה אנשים נשאלת השאלה, ממי או ממה עשה חיי מקורן?
מה בני ברוך אני אמור לעשות עם שנים זה שיש לי בעולם הזה? מדוע אנשים - בניגוד לבעלי חיים אחרים - יש לשאלה זו על משמעות החיים? היום שאלות אלה קיבלה ממד חדש. כמו העמקת המשבר העולמי לכאורה ממשיך האנושות נופלת לתוך ייאוש קולקטיבי. ברור שהיו אנשים רבים שלא יכלו להבין מדוע הם היו צריכים לסבול כל כך הרבה בכל כך מעט הנאה, שמחה במהלך חייהם. אבל היום אנחנו לא מעזים לחשוב על מה העתיד מביא חישובים כאלה, חששות חוב מובנים לכולנו באופן קולקטיבי. יש אנשים בבני ברוך פתח תקווה עדיין פשוט לנסות להמשיך עם החיים תוך התעלמות תלמידי בני ברוך אינסטינקטיבית או דוחפים משם השאלות האלה. יש אנשים לקבל ייתכן שיש כוח עליון, אינטליגנטי אבל אין לנו יכולות להגיע, להבין אותו. החלק מאמין כי נוכל להגיע הכח הזה אחרי שעברנו לעזוב את החיים האלה ממתיקים את רעיון המוות במידה מסוימת. אז יש כמה סקרנים, אנשים חסרי מנוחה שאינם כי קל להרשים ולא רוצים אמונה עיוורת. הם שומרים על מחפשים כוח כזה, למטרה במסגרת בחיים האלה.
שאלה מטרידה יודעת שובע על משמעות חיינו. בדרך כלל אם כתוצאה של מכות חזר, סבל או כתוצאת ריקנות מתמדת, דיכאון למרות שיש צרכימים בבני ברוך גשמיים שלנו מילא האנשים מתחילים לתהות על מה מטרה נולדנו עבור. אחרי הכל, אם אנחנו באמת לבחון שנים שלנו אנו מוצאים נולדנו בעל כורחנו, אנחנו רודפים הנאות משמעות, הגשמה אינסטינקטיבית עד שנמות בסוף, שוב בטיילת לפחות רוב הזמן - בעל כורחנו. זה בעיקר זה עמותת בני ברוך למות בעל כורחנו שאנחנו הכי קשים לעיכול. תלות לא רצויה בדרך כלל בני אדם הם מאוד בטוחים לגבי קיומם. אנחנו חושבים שכל היקום סובב סביבנו מחכים המשאלות הסובייקטיבית שלנו להתגשם. אבל זה "להיוולד ולמות בעל כורחנו" לוקח את כל השליטה מהידיים שלנו עושה אותנו תלויים לחלוטין בטבע, או הגורל, או משהו אחר. מה אנחנו חושבים שאנחנו תלויים לקיומנו כבר משתנה לאורך ההיסטוריה. אבל אפילו היום, למרות ההתקדמות הטכנולוגית המדהימה שלנו לא יכולנו למחוק התלות הקיומית הזו. לפיכך ב כמה אנשים נשאלת השאלה, ממי או ממה עשה חיי מקורן?
מה בני ברוך אני אמור לעשות עם שנים זה שיש לי בעולם הזה? מדוע אנשים - בניגוד לבעלי חיים אחרים - יש לשאלה זו על משמעות החיים? היום שאלות אלה קיבלה ממד חדש. כמו העמקת המשבר העולמי לכאורה ממשיך האנושות נופלת לתוך ייאוש קולקטיבי. ברור שהיו אנשים רבים שלא יכלו להבין מדוע הם היו צריכים לסבול כל כך הרבה בכל כך מעט הנאה, שמחה במהלך חייהם. אבל היום אנחנו לא מעזים לחשוב על מה העתיד מביא חישובים כאלה, חששות חוב מובנים לכולנו באופן קולקטיבי. יש אנשים בבני ברוך פתח תקווה עדיין פשוט לנסות להמשיך עם החיים תוך התעלמות תלמידי בני ברוך אינסטינקטיבית או דוחפים משם השאלות האלה. יש אנשים לקבל ייתכן שיש כוח עליון, אינטליגנטי אבל אין לנו יכולות להגיע, להבין אותו. החלק מאמין כי נוכל להגיע הכח הזה אחרי שעברנו לעזוב את החיים האלה ממתיקים את רעיון המוות במידה מסוימת. אז יש כמה סקרנים, אנשים חסרי מנוחה שאינם כי קל להרשים ולא רוצים אמונה עיוורת. הם שומרים על מחפשים כוח כזה, למטרה במסגרת בחיים האלה.